המשקל הסֶגולי

הגיגים על עוד ניסיון כושל של אפל לטפל בנושא הניקוד העברי במערכת ההפעלה החדשה iOS16 [עדכון: הפיצ'ר בוטל!]

כל מי ששדרג את מערכת ההפעלה של האייפון שלו ל-iOS16 נתקל תוך פחות מדקה בבעיה הבאה: כשמנסים להקליד פסיק ואחריו רווח, מופיע סימן הניקוד סגול ( ֶ) מתחת לפסיק, במקום רווח (ראו תמונה).

הסיבה לכך – חברת אפל סוף סוף הוסיפה אפשרות לנקד במקלדת של המכשיר, אבל מיקמה את מקש בחירת הניקוד – הסימן של סגול – במקום שבו האצבע רגילה ללחוץ כדי להוסיף רווח (כלומר – "נגסו" במקש הרווח הקיים).

**מקש בחירת סימני הניקוד, לצד מקש הרווח שהוקטן**

**אפשרויות הניקוד שנפתחות כשלוחצים על המקש**

מלבד הנדסת האנוש האנושה, מתעוררות עוד כמה תהיות:

מדוע נבחר הסימן "סגול" בתור מייצג מערכת סימני הניקוד? בעוד שלחיצה ארוכה על המקש פותחת חלונית לבחירת סימן הניקוד הרצוי, לחיצה קצרה עליו פשוט מוסיפה את הסימן סגול. האם הושקעה בכך מחשבה? האם זהו הסימן הכי נפוץ, כך שנחוץ לו קיצור דרך? לא בטוח. לשאלה זו מצטרפת התהייה לגבי סידור סימני הניקוד בחלונית הנפתחת. האם יש לה הצדקה או שהיא שרירותית / מקרית? לפני כמה שנים במסגרת פרויקט כלשהו ערכתי ספירה של סימני הניקוד בתנ"ך כולו. וזו התפלגות המופעים שמצאתי:

הסימן	מס' המופעים בתנ"ך
שווא	130,796
קמץ	124,615
פתח	101,752
חיריק	98,144
סגול	65,342
צירה	56,799
חולם חסר	38,928
שורוק	35,700
חולם מלא	33,519
חטף פתח	26,100
חטף סגול	4,469
קובוץ	4,418
חטף קמץ	691

הספירה בוצעה באמצעות תוכנת החיפוש "מקראות גדולות" שכיום יש לה ממשק אינטרנטי (mgketer.org). כמובן, ביצעתי ספירה נפרדת לתבניות ולתמניות, אך אני מציג כאן רק את התמניות. ההבדלים בדירוג זניחים.

הממצאים: השווא הוא סימן הניקוד הנפוץ ביותר בתנ"ך, אחריו בקרב צמוד – הקמץ, קצת אחריו – הפתח והחיריק. ידידנו הסגול במקום החמישי, עם כמחצית מהמופעים של סימן השווא המנצח. נו, אז למה הסגול הוא ברירת המחדל? לאפל הפתרונים. את הדילוג על השווא אני יכול להבין. זה סימן בעייתי, עם 2 צורות הגייה, ונראה גרפית כמו נקודותיים. אבל מה לגבי מס' 2 ברשימה – הקמץ? אעז ואומר שהסימן "קמץ" הוא הסימן המזוהה ביותר עם מערכת הניקוד ("קמץ אלף – אָה") ושגם מי שאינו שולט בניקוד – מזהה אותו ויודע את פירושו.

עלתה לי המחשבה הבאה בניסיון לייחס היגיון להחלטות של אפל: כאשר מצרפים את התמניות של כל סימני הניקוד שתנועתם A (קמץ, פתח, חטף קמץ) מגיעים לכ-250,000 מופעים. כאשר מצרפים את התמניות של סימני הניקוד שתנועתם E (סגול, צירה, חטף סגול) מקבלים כמחצית ממספר זה. כלומר – תנועת A נפוצה כפליים מתנועת E. לפיכך, אולי יש יותר סיכוי שמשתמש ירצה לאותת לקורא שהוא מתכוון לתנועה הפחות נפוצה. כמובן, זו הכללה מאד גסה והשערה מאד לא מבוססת.

אבל מה לגבי סדר ההופעה של שאר הסימנים? מדוע הסימן הראשון בשורה הוא חטף קמץ? זה הסימן שנמצא בתחתית טבלת התפוצה, ושספק מאד אם מישהו אי פעם ישתמש בו בהקלדה באייפון. האם המפתחים של התכונה הזו באפל שאלו את עצמם בכלל מה מטרת הוספת הניקוד לגרסה? האם הם המטרה היא לאפשר למשוררים לנקד את השירים שלהם באייפון? או לעזור במניעת דו משמעות – מה שנקרא "ניקוד מסייע"? נדמה שיכלו לפשט את כל העניין ולהסתפק ב-5 סימני ניקוד עבור 5 התנועות בעברית החדשה, במקום 11 סימנים. לדעתי יכלו לוותר על החטפים, או לכל הפחות לרכז אותם ביחד בסוף השורה.

בדקתי גם את מספרי ה-UNICODE וה-HTML של סימני הניקוד, במחשבה שמא הם המקור לסידור שנקבע – אך גם שם לא מצאתי פתרון. אם יש לכם רעיון לסדר הביזארי שנבחר – שתפו אותי!

שאלה נוספת שעולה – מדוע הדירו מאפשרויות הניקוד החדשות את סימן הדגש, המשמש גם כשורוק? אולי מישהו באפל חושב שאפשר להשאיר על כנו את ה"טלאי" שיצרו באחת הגרסאות הקודמות, המאפשר לבחור בלחיצה ארוכה גרסה דגושה של כמעט כל האותיות. האמת שחבל שלא ניצלו את ההזדמנות כדי לבטל אותו או לפחות לעשות בו סדר ולתקן כמה מהבאגים שבו, כגון האפשרות להוסיף דגש ל-מ' סופית (מצב שלא מתאפשר בשפה העברית).

או באג התצוגה של האפשרויות השונות של האות ש': ש ימנית / שמאלית, עם / בלי דגש:

אחת האפשרויות היותר תמוהות שהוסיפו ב"טלאי" היא האפשרות לבחור א עם קמץ לעומת א עם פתח. מה התועלת באפשרות הזו, בהנחה שהמשתמש הממוצע לא מכיר את חוקי תשלום הדגש… מכל מקום, עכשיו כשיש סרגל ניקוד עצמאי, היה ראוי לבטל את האפשרות הזו.