כדאי לדעת – בלשנות מודרנית: פונטיקה ופונולוגיה (ברק פז)

לפניכם החוברת "כדאי לדעת – בלשנות מודרנית: פונטיקה ופונולוגיה". ניתן גם לצפות בחוברת באתר של אוניברסיטת תל אביב ולהורידה בפורמטים נוספים.


  • מלעיל ומלרע: זוגות מינימליים
    עברית מוגדרת שפת טעם (להבדיל משפת טון). פירוש הדבר שבכל מילת תוכן בעברית יש הברה אחת מוטעמת, מודגשת יותר משכנותיה. בהזדמנות אסביר איך באה לידי ביטוי ההדגשה מבחינה פונטית. לעת עתה, מספיק לומר את מההמשך לקרוא "מלעיל ומלרע: זוגות מינימליים"
  • הAעEשור הEחדש: פינת הטעות הבלתי נסלחת
    משום מה, פרסומות רבות מכילות שגיאות צורמות. אני אומר "משום מה" כי בד"כ בפרסומות עושים שימוש בקריינים מקצועיים שמכירים את חוקי הלשון, והן עוברות הגהות של הגוף המשדר. ובכל זאת, יש התפלקויות בבג"ד כפ"ת וכדומה.המשך לקרוא "הAעEשור הEחדש: פינת הטעות הבלתי נסלחת"
  • חרדת נטישה להיות כמו*
    שפות נבדלות זו מזו בפרמטרים רבים. אחד מהם נוגע לאפשרות "לנטוש מילת יחס" – כלומר לסיים משפט במילת יחס ללא שם עצם לאחריה. על פי רוב מילות יחס זקוקות להשלמה של שם עצם, אך ישהמשך לקרוא "חרדת נטישה להיות כמו*"
  • לקסמות, רבותיי, לקסמות
    נתקלתי בסידור התפילה בשני משפטים שבהם אותה לקסמה* מופיעה ארבע (!) פעמים ברצף. זה די הגניב אותי אז אני מביא כאן את הציטוטים. נתקלתם בעוד דוגמה? תכתבו לי בתגובות. אני מניח שיש לא מעט דוגמאותהמשך לקרוא "לקסמות, רבותיי, לקסמות"
  • איזה טעם!
    אז כאמור, בעברית מודרנית יש קצת בעיות עם הטעם, בכל כיוון אפשרי. אחת הסיבות האפשריות לכך – השפעת ההגייה המלעילית ביידיש ובגרמנית. הנה רשימת מילים שאספתי שהטעם בהן "מתנדנד", כלומר שאפשר לשמוע אותן נהגות בטעמיםהמשך לקרוא "איזה טעם!"
  • תטעם ת'טעם
    השפה העברית נחשבת "שפת טעם", כלומר – בכל מילת תוכן יש הברה אחת מוטעמת יותר (=בולטת יותר) משכנותיה. הבולטות מתבטאת בכמה מישורים, המרכזי שבהם – התארכות התנועה המוטעמת. נשאלת השאלה – האם טעם הוא תכונההמשך לקרוא "תטעם ת'טעם"
  • ניתוח חניכיים לשינוי מין
    הידעתם? עד שנת 2001 המין של המילה "חניכיים" היה נזיל: בחלק מהמילונים הופיע בזכר ובאחרים בנקבה. היה זה בישיבה רנח של האקדמיה ללשון שבה התקבלה החלטה לקבוע את מין החניכיים כנקבה בלבד (ר' תמונה). הנימוק:המשך לקרוא "ניתוח חניכיים לשינוי מין"
  • המארך הועצר
    לפניכם דוגמה נפלאה לתופעה של חילוף בין לקסמות כתוצאה מעומס עיבודי. השדרן ליאן וילדאו רוצה לשאול "המעצר שלהן הוארך?" ובמקום זה הוא אומר "המארך שלהן הו(ע)צ#… הוארך". דוגמאות כאלה מצביעות על כך שבהפקת הדיבור אנחנוהמשך לקרוא "המארך הועצר"
  • נחטב הצם?
    עמליה דואק הדגימה השבוע בחינניות את התופעה הקרויה spoonerism שבמסגרתה דוברים מחליפים בין צלילים בזמן הדיבור, כתוצאה מעומס קוגניטיבי. היא רצתה לומר "נחתם הצו" [nex.tam ha.tsav] ובמקום זאת הגתה [nex.tav ha.tsam]. התופעה מלמדת שני דברים:המשך לקרוא "נחטב הצם?"
  • לא תרצ"ח
    דברים שנחמד להיתקל בהם באקראי:המו״ל היצירתי של מהדורת התוספתא הזו, שכנראה לא היה מרוצה מהמצלול שהדהד מהאותיות המייצגות את שנת פרסומה, המיר את ״תרצ״ח, ירושלים״ בראשי-תיבות בעלי קונוטציה חיובית יותר וערך גימטרי זהה (ר' בתחתיתהמשך לקרוא "לא תרצ"ח"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s