נתקלתי בסידור התפילה בשני משפטים שבהם אותה לקסמה* מופיעה ארבע (!) פעמים ברצף. זה די הגניב אותי אז אני מביא כאן את הציטוטים. נתקלתם בעוד דוגמה? תכתבו לי בתגובות. אני מניח שיש לא מעט דוגמאות של שלשות, כמו מלך מלכי המלכים, אבל נאסוף אותן בהזדמנות אחרת.
פיוט "נשמת כל חי" (פסוקי דזמרא, תפילת שחרית של שבת):
"עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ".
ברכת התורה (חלק מתפילות הבוקר):
"וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ".
*לקסמה: מילה מילונית, על כל הטיותיה. למשל: המילים "ילד", "ילדה", "ילדים" – שייכות כולן לאותה לקסמה – "ילד".
בלשנות ושות 